הקרנות נוספות של הסרט
קומדיה שנונה ומהירה של לוביטש, אשר נהנית מפסקול מוזיקלי סימפוני רחב יריעה כבר בתחילת עידן תור הזהב. המלחין פרנק הרלין רקח מחומר גלם נתון מצומצם מאד (שני שירי נושא ושיר איטלקי ישן אחד בשם "או סולו מיו") קנבאס מוזיקלי רחב יריעה, מאד מגוון ומאד אפקטיבי, תוך שהוא יוצק כמה מיסודות ההלחנה למסך (פיתוח נושאים, וריאציות וכתיבה מאד מדוייקת לתמונה) שהפכו עם השנים לרוטינה.