ג'ו חוזרת לעיירת נעוריה בניו אינגלנד כדי להמלט מבעלה ולהפרד מאמה המאמצת. מפגשים עם מכרים מהעבר מובילים אותה לבסוף לעבור לגור בבית השכנים, גם שם הנישואים נמצאים על סף משבר. זוהי דרמה משפחתית שאף פעם לא הולכת לפי המקובל והצפוי, ומגיעה למחוזות מפתיעים. רומר מביים את שחקניו באיפוק רגשי שלא מסתיר את האכזבה והזעם שממלאים אותם, אבל משתמש בו כדי להציג את הקשרים בינהם בלי סנטימנטים. כמו כל הפילמוגרפיה של רומר, גם הסרט הזה לא זכה להפצה והוקרן ב-PBS והוא ראוי לתשומת לב. "מאסטרפיס של בימוי: שום דבר אל צעקני, אבל הכל אמיתי, נכון – עבור הדמויות האלו בתנאים האלו" (ניו יורק טיימס).