הירושימה אהובתי

שחקנית צעירה מגיעה מצרפת להירושימה כדי להשתתף בסרט אנטי־מלחמתי. היא מתאהבת בארכיטקט יפני והאהבה מעוררת בשניים את זכרונות מלה“ע והופכת בלתי אפשרית. סרטו הארוך הראשון של אלן רנה מקבע את “הזכרון“ כאחד מנושאי העיסוק של יוצרו. כאן, עם צילומי השחור־לבן עוצרי הנשימה, הדיאלוגים הפיוטיים שכתבה מרגריט דוראס, השימוש המקורי בפסקול – שבר רנה את המוסכמות. זוהי יצירה מודרניסטית, מוקפדת ומרשימה שראויה גם היום לתשומת לב.