ויניפג שלי

בסרטו האישי ביותר, ממציא גאי מאדין את הקולנוע הדוקומנטרי מחדש כ”דוקו־פנטזיה”. תוך שילוב של פרטים אוטוביוגרפיים, הגיגים ואבני יסוד תרבותיות מעברה של עיר הולדתו, וויניפג בירת מניטובה – הוא יוצר מסמך קולנועי מרתק ויוצא דופן. כמו כל סרטיו, גם ‘ויניפג שלי’ הוא יצירה רב־רובדית שניחנה בסיגנון ייחודי. שחור־לבן, קטעי ארכיון, אותיות חולפות על המסך, פסקול מוקפד – אלה מקצת האמצעים שעושים בהם כאן שימוש, שמסייעים למאדין להתמקד בילדותו וביחסיו עם אמו הקשוחה, כמו גם בעצם המושג “בית”.