קליאו מ־5 עד 7

שעה וחצי בחייה של זמרת פריזאית המגלה שהיא לוקה בסרטן. משך 90 דקות, אחת על אחת, אנו מלווים אותה בבודואר הלבן שבו היא חיה, ברחובות פריס, בגן העירוני ובמפגש עם חייל צעיר העומד לצאת למלחמה באלג’יריה. הסרט שפרסם את אנייס וארדה הוא הדיוקן שלפנינו. באמצעות שפה קולנועית חסכנית ומדודה, בשילוב – שיילך וישתכלל במהלך הקריירה – בין תיעודי לפיקטיבי, מצליחה וארדה ללכוד את המציאות הנפשית של גיבורתה, בין חרדה לתקוה. התוצאה היא פואטיקה קולנועית נוגעת־ללב על אהבה ומוות.