קיארוסטמי הוזמן להכין סרט על מאמצי אוגנדה לטפל ביתומים הרבים שמגפת האיידס הותירה במדינה. הוא נוסע עם מצלמת וידאו וכמו בסרטו על רעידת האדמה, גם כאן נוספת עוצמה מן המיידיות של התיעוד. במדינה שבה קרוב לשני מיליון ילדים יתומים, קיארוסטמי מבקר במוקדי האסון – בתי חולים, בתי יתומים, מקומות שבהם המוות נוכח לגמרי. גם כאן המצלמה נמשכת אל כוח החיים של השורדים. "הגאונות של קיארוסטמי היא ביכולתו לתפוס גם את הפשטות וגם את המורכבות" כתב טוני סקוט בניו יורק טיימס. הדברים יפים על המתח בין הנופים הצבעוניים למציאות המרה, ובעיקר מול אוזלת ידו של התיעוד. קיארוסטמי מעולם לא התכחש למתחים האלו, ומצליח גם כאן להתמודד איתם באופן שהוא חכם ואנושי גם יחד.