במרכז הפואמה "חוסרוב ושירין" מאת המשורר פרידה גולבו בן המאה ה-12 עומד משולש רומנטי בין מלך, מלכה ופסל. הפואמה זוכה לעיבוד בימתי שנמסר לנו באמצעות הפסקול: קטעי דיאלוג לצד קולות המלחמה, התזמורת, הטבע. אך בעוד הציר הקולי הוא של ההתרחשות התאטרלית, הציר הויזואלי היחיד שנמסר לנו - הצופים בסרט "שירין" - הוא של הקהל הצופה בבמה. אלו נשים שצופות ודרך מבטן והבעות פניהן מתברר המימד הרגשי והעלילתי של ההתרחשות הבמתית. לתפקיד זה ליהק קיארוסטמי 112 שחקניות פרסיות (ועוד אחת מצרפת). זהו אולי רגע השיא במסע של קיארוסטמי לעבר כיוונים ניסיוניים. מכאן יפרוץ בחזרה לקולנוע עלילתי עם צמד סרטיו האחרונים הנפלאים "עותק נאמן למקור" ו"כמו מישהו מאוהב".