פומיקו היא אם לשני ילדים צעירה ורעיה למופת. כשהיא מגלה שבעלה בוגד בה, בשעה שהיא חוזרת מכיתת השירה שבה היא משתתפת, חייה מתהפכים ומכאן מתחילה מלודרמה שמחלצת מפומיקו את כל כוחות החיות שבה. אין ממש מילים לתאר את המלודרמה הזו – לכאורה הקצב רגוע, אבל העלילה לא מפסיקה להפתיע את הגיבורה ואותנו בתפניות והעיקר יש כאן התמקדות בחיי אישה באופן שמביא למסך כמה רגעים אמיצים שספק אם אפילו היום היו מתקבלים בקלות. כמו השירה שכותבת הגיבורה, גם טנאקה מעצבת את הסרט בעדינות ופשטות אך אלו אינן באות על חשבונה של מורכבות, או של רגשות בוערים. זוהי יצירה מדהימה באמת שכדאי מאד להתמסר לה.