ברוכים הבאים לבית הבובות

דואן היא ילדה דחויה בת 11 - ממושקפת, מתלבשת נורא. בביה"ס מקיאות אותה הבנות מחברתן ובבית המצב לא הרבה יותר טוב. תשומת הלב של המשפחה המטריאכלית מוקדשת לאחיה הבכור, לפלף רציני שבשנה הבאה ילמד בקולג', או לאחותה הקטנה וה"חמודה" - מכשפה בבגד מחול ורדרד שבזכות חענדלאך וכישורי חנופה זוכה ליחס נאות. המצב לא משתפר גם כשהמופרע של הכיתה מתחיל לחזר אחריה, גם לא כאשר היא "מתאהבת" ביפיוף החנטרישי מהלהקה המגוחכת של אחיה (המגישה את הביצוע המזוויע ביותר ששמעתם ל- "I Can Get No Satisfaction"). רק יכולת השרדות מדהימה מאפשרת לה להחזיק את הראש מעל המים... ב-1996 הימם טוד סולנדז עם סרט ביכורים חריף:  מבט חד על החיים היהודיים בפרברים בפרט וגיל ההתבגרות בכלל. בדייקנות מרשימה מנווטת העלילה בין אומללותה של דואן ובין הסימפטיה שהיא מעוררת, בין הופעתה הנלעגת ובין הזדהות עימה נוכח ההשפלות שהיא עוברת, בין רגעיה הכואבים ובין הצחוקים הלא לעגניים שהיא סוחטת מהצופה. השילוב המבריק ועוכר השלווה שבין הקומי לפתאטי ועד למזוויע עתיד ללוות אותנו בנדיבות ובכשרון גם בכותריו הבאים של סולנדז: "אושר" ו"אגדות וסיפורים".