שאהבה נפשי

אחרי שאביה, הרב של קהילה חרדית בלונדון, נפטר במפתיע, מחליטה רונית לחזור להלוויה. כאשר עזבה, היה זאת בעקבות קשר הדוק מדי עם חברתה הטובה אסתי. המפגש המחודש בין השתיים מצית רגשות ששככו. סבסטיאן לילו (“אשה פנטסטית”) בודק שוב את הגבולות שבין חירות (מינית) לבין קונפורמיות קהילתית. הוא ממקם את העלילה בתוך קהילה חרדית, ונמנע מכל קיטש או מציצנות. בזכות הופעה מדויקת של שחקניו, עם שילוב בין ריסון לתעוזה, התוצאה היא “יצירה רצינית המציגה את העולם שבו היא מתרחשת באופן מורכב, רחב, הגון ומכובד” (אורי קליין, ‘הארץ’).