סגור
לתכנית החודשית

סרטים חדשים

מאסטרו

בימוי: ברונו שיש
| 96 דקות

העיבוד הצרפתי ל"הערת שוליים" של יוסף סידר, מעתיק את העלילה מעולם חקר התלמוד לעבר זירה הרבה יותר זוהרת: אולמות הקונצרטים. דניס דומר הלך בדרכי אביו פרנסואה והפך למנצח תזמורת מפורסם ומצליח. כאשר טעות קטנה מבלבלת בין השניים, כל המתחים שנצברו עם השנים צפים על פני השטח.

טאר המנצחת

בימוי: טוד פילד
| 158 דקות

לידיה טאר, המנצחת הראשית של הפילהרמונית של ברלין, עשתה את דרכה לצמרת בעשר אצבעות. בפסגה, כל צעד עשוי להוביל לנפילתה. באחד הסרטים המדוברים והמוערכים של השנה, קייט בלאנשט – עם תסריט ובימוי מבריקים – מגישה דיוקן שמקלף בהדרגה את המעטפת הנוצצת של ההצלחה ובודק את המנגנון הנפשי שמפעיל אותה. 

השכן שלי אדולף

בימוי: לאון פרודובסקי
| 96 דקות

דרום אמריקה, 1960. פולסקי, ניצול שואה בודד ונרגן, חי באזור נידח במדינה הלטינית. כשגבר גרמני מסתורי ומבוגר עובר להתגורר ליד פולסקי, הוא חושד שהשכן החדש שלו הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר. פולסקי נדחק אל הפינה וחייב להתקרב אל האויב במטרה להשיג הוכחה בלתי ניתנת לערעור.

הליוויתן

בימוי: דארן ארונופסקי
| 117 דקות

צ'רלי שוקל 220 ק"ג ואינו יכול לצאת מביתו. כאשר מצבו הרפואי מתדרדר הוא מנסה למצוא דרך להשלים עם בתו. ארונופסקי מפגין את כשרונו הייחודי לחבר בין גוף לרגש ולהעביר מתחים דרמטיים לכדי תחושות פיזיות של ממש. מסייע לו בכך תסריט סוגסטיבי והופעה זוכת האוסקר של ברנדן פרייזר.

סנט עומר

בימוי: אליס דיופ
| 122 דקות

מהגרת מסנגל מואשמת שרצחה את בתה התינוקת. היא מודה במעשה, אך טוענת שלא היתה אחראית לו. מהלך המשפט מציג עדויות שונות שמרחיבות את גבולות הסיפור ואפשרויות הפענוח והשיפוט. בזכות השימוש בשפה של הקולנוע התיעודי, אליס דיופ מעמתת סטראוטיפים חברתיים ומציגה את אחד הסרטים הבולטים של החודשים האחרונים.

הרוחות של אינשיריין

בימוי: מרטין מקדונה
| 114 דקות

אינשריין, אי לחופי אירלנד. 1923. פדריק הוא לא יוצלח המקומי שהדרמה בחייו מתחילה כאשר חברו הקרוב קולם מחליט לנתק עמו את הקשר. עם כתיבה מבריקה והופעות מעולות, זהו אחד הסרטים הגדולים של 2022 – דרמה קשוחה שעוסקת בחברות, נאמנות ופריכותו של האגו הגברי.

בין שני עולמות

בימוי: עמנואל קארר
| 106 דקות

במסגרת תחקיר לספרה הבא, סופרת מצליחה מסתירה את זהותה ומצטרפת לצוות של עובדות ניקיון. החברות והסולידריות שמתפתחת בינה לבין שאר העובדות עומדות למבחן כאשר זהותה מתבררת. בעדינות ובחוכמה מתאר הסרט את הקשר המעמדי והנשי ומביא מבט מפוכח בשאלה האתית של "לעשות אמנות מצרתם של אחרים".