להעז לדמיין

להעז לדמיין (ישראל/פלסטין)

אוסף של סרטים קצרים הבוחנים את הטאבו החמור ביותר בחברה הישראלית: זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. יוצרים ישראלים ופלסטינים קוראים לכם להעז ולדמיין חזון של שיבה. (76 דקות. עברית וערבית, תרגום לעברית ולאנגלית).

לאחר ההקרנה דיון בהשתתפות: עמר אלע’בארי, ד”ר אבי־רם צורף, מורן בריר

עתיד של שיבה (2019)

בימוי: אהוד שם טוב | הטלוויזיה החברתית | קבוצת ישראליות וישראלים מדמיינת את השיבה תוך כדי שיטוט בין שרידי כפרים פלסטיניים.

ברוכים השבים (2014)

בימוי: גיא קניגשטיין | בעיצומן של סבב אלימות בדרום, מזמין יוצר הסרט קבוצת חברים למושב הולדתו שבגליל העליון לאירוע קבלת פנים לשבים הפלסטינים.

אמל ועא’יד (2018)

בימוי: ואסים ח’יר | באחד הלילות, לאחר שפורץ ויכוח בין אמל לסבתה על זכות השיבה, אנו עוברים איתה לעולם אחר שם מציירת אמל בעיני רוחה את השיבה לכפר.

כל הזכויות שמורות (2014)

בימוי: לילה בטרמן, ענאֶל רזניק | כשלקירות הבית ולדייריו יש מה לספר אבל הטאבו משתיק, נאלצים חפצים לדבר במקומם.

טייק 3 (2015)

בימוי: איילת בכר | פליט פלסטיני חוזר לביקור בכפרו ומצולם בסרט תיעודי ישראלי. שלושים שנים מאוחר יותר, בסרט אחר, פליט שוב מבקר בכפרו. בצירוף מקרים מדהים, מדובר באותו אדם: אבו־מוחמד מהכפר ענאבה.

אל־שג’רה (2019)

בימוי: שאדי חביב אללה | פרויקט #עודנא, קבוצת אל־שג’רה | פרויקט עודנא חידד לנו את העובדה שלכל כפר פלסטיני היסטוריה וזיכרון משלו. יחד עם זאת, פיתחנו תחושת שייכות לכפרים ההרוסים האחרים. אנו מדמיינים את השיבה אל אל־שג’רה כדי שהכפר יפרח מחדש, כמוהו כפלסטין כולה.

מביסאן לבית שאן (2018)

בימוי: יובל אברהם | משחק: הטלוויזיה החברתית | ב־48’, גירשה ממשלת ישראל אלפי פלסטינים מביסאן, הישוב שאנו מכירים כיום כבית־שאן. אבו אחמד בן התשעים לוקח קבוצת צעירים, צאצאי עקורים, לבקר בעיר בו נולדו הוא ומשפחותיהם ומשתף אותם בזכרונותיו מביסאן.