אוצר: פלוריאן וויסט
מיזם של מכון גתה ישראל
מאחורי הקִדמה המודרנית מסתתרת המשאלה לחיים טובים יותר עבור כולם. כתוצאה מהתיעוש והשינויים בשוק העבודה שחלו בעקבותיו הדגישה המאה ה־20 את התחרות בין שתי שיטות כלכליות חברתיות, שטענו כל אחת שהן מייצגות את הדרך הנכונה ליותר חופש ורווחה כלכלית. וכך עם תום עידן הסוציאליזם החלו לדבר על קץ ההיסטוריה. על רקע השפעות הקפיטליזם הגלובלי, העלייה העכשווית של קדימות, האי שוויון והקיטוב גם במדינות מתועשות כמו גם המלחמה כאמצעי של הפוליטיקה – נראה כי הסכסוך הנוגע לשינוי חברתי שב או שמא לא נפתר מעולם. האוטופיות העכשוויות מתמקדות פחות במפנה כלל עולמי ויותר ביוזמות ובשינויים מקומיים.
פלוריאן וויסט אצר את סדרת הסרטים המלווה את תערוכת הכרזות של אמנים גרפיים בינלאומיים "אמנות האוטופיה" של מכון גתה ישראל שמוצגת במכון ון ליר בירושלים בין 30.11.17-08.03.18
הסדרה מביאה מבחר סרטים העוסקים באתגרים של החשיבה והפעילות האוטופיות על היבטיהם השונים ומתעדת אותם. שוב ושוב נראה כי אנשים בודדים או קבוצות מותחים ביקורת על המצב הקיים ומנסים לממש את רעיונותיהם הרדיקליים. למשל בסרט "טקסס קאבול" הלגה ריידמייסטר יוצאת למסע אל ארבע נשים במקומות שונים ברחבי העולם הנאבקות במלחמות. הסרט "דמוקרטיה – מבול הנתונים" פותח צוהר אל תהליך המשא ומתן המייגע עד לאישורן של התקנות האירופיות בנוגע להגנה על הפרטיות במידע שהתקבלו בסתיו 2016. הסרט "התחנה הבאה: אוטופיה" שביים אפוסטולוס קרקזיס עוסק במפעל בסלוניקי שנתפס בידי עובדיו והם גם מנהלים אותו בעצמם. בסרט "צמחי פרא" מביא ניקולס הומברט דיוקן של אנשים הזונחים את החיים הנוחים של חברת הצריכה ומבקשים למצוא חיבור חדש לטבע. בסרט העלילתי התיעודי "חוסר התמצאות אינו פשע" מריטה נהר וטטיאנה טוראנסקי עוסקות בשלטון הגבולות של מדיניות ההגירה והביטחון של מדינות אירופה. סרטו של כריסטיאן טוד "חֶבְרַת ארוחת צהריים בחינם" נוקט עמדה בתפיסה של הכנסה בסיסית לכול ללא תנאים.
