דיוויד לינץ' – פרידה

מעטים היוצרים ששמם הפכו לשם תואר. דיוויד לינץ', שמת בינואר השנה, הוא אחד מהם. הוא הרוויח ביושר את המעמד הזה בזכות יצירת חוויה קולנועית שאין דומה לה. החל מסרטו הראשון "ראש מחק" והלאה, לינץ' הלך וחקר את הרבדים הסמויים, האפלים והמעוותים של המציאות הבורגנית. הקולנוע של לינץ' הציע מסע לתוך התרבות האמריקאית כפי שהיא מתווכת דרך מוחו הקודח, וככל שהמסע הפרטי שלו התקדם, כך הוא הציע לנו אפשרויות שונות ומורכבות יותר להסתכל על המציאות ופירק את תחושת הבטחון והשלווה הכוזבת שמציע המבט הנאיבי. יותר מכל, לינץ' הניח לפני הצופה שפע מבריק, מושך ומרתיע של דימויים ואווירה – במתחים שבין מתוק לרעיל, צבעוני ומטריד, ובנקודה זו היה עיקר כוחו: סרטיו הציעו חוויה סנסורית מפתיעה, המעוררת תחושות ורגשות עזים. התוכנית החודש היא הזדמנות נוספת, בוודאי לא אחרונה, להנות מסרטיו החד פעמיים. אל תחמיצו