בשנות השלושים של המאה הקודמת, מיי ווסט היתה האישה החזקה בהוליווד, ואף בעלת המשכורת השניה בגובהה בארה"ב. היא הגיעה למעמד הזה בזכות הרבה כשרון וחוצפה, ועם היכולת לברוא דמות נשית חד פעמית – ספק אם היו עוד כמוה – בתולדות התרבות האמריקאית.
היא נולדה בניו יורק ב-1893 ומגיל צעיר נמשכה לבמה, וכבר כילדה וכמתבגרת הופיעה במופעי וודוויל בעידודה הפעיל של אמה. בשנות העשרים הגיעה לברודווי וכתבה, הפיקה וביימה מספר מחזות. המפורסם שבהם נקרא בפשטות "סקס", ועסק בקורותיה של יצאנית המנסה למצוא אהבת אמת. יותר מאשר הענין האמנותי, "סקס" עורר זעם ותרעמות בחוגים שמרניים, ולמרות הצלחתו, ווסט נעצרה, נשפטה על "השחתת המוסר של הנוער". העונש היה 10 ימי מאסר או קנס. ווסט ניצלה את המשפט המתוקשר כדי להכנס לכלא ולהשיג לעצמה עוד קצת יחסי ציבור. מחזותיה הבאים בברודוויי זכו להצלחה דומה, אף כי לא הרשימו את מבקרי התאטרון.
בתחילת שנות השלושים הוזמנה להוליווד. היא היתה כבר כמעט בת 40, גיל לא פשוט להתחלת קריירת מסך בכל תקופה. זה לא הפריע לה. היא קיבלה תפקיד משני, שכתבה את הדיאלוגים שלה וגנבה את ההצגה. בסרטה השני, שהתבסס על אחד ממחזותיה, כבר היתה הכוכבת ולצידה קארי גרנט הצעיר (היא טענה שגילתה אותו, הוא טען שהיא בלתי אפשרי לעבוד איתה).. התוצאה "היא גרמה לו עוול" (1933), היתה להצלחה כבירה והצילה את אולפני פרמאונט מפשיטת רגל. לאחריו יצאה מיד לצילומים של סרט שני "אני לא מלאך" גם הוא עם קארי גרנט.
בשני סרטים אלו התגלתה ווסט בכל כשרונה – הדיאלוגים שנונים ומצחיקים, עם שורות מחץ ארסיות שמעוררות צחוק גם היום. הגברים אווילים ברובם, ואילו היא מככבת כאישה חכמה, סקסית ולא פראיירית, שיודעת לתמרן עצמה בתוך קרב המינים הזה.
אלא שבאמצע שנות השלושים קיבלה הוליווד על עצמה קוד נוקשה של צנזורה עצמית, והכוח של ווסט הועם. הדיאלוגים שלה נחתכו והאולפנים גילו פחות הבנה לדמויות שהציגה. עד סוף העשור היא הופיעה בסרטים נוספים שהבולטים בהם הם "הולכת העירה" (1935) שבו היא מפגינה את כשרונה בשירה ובפיתוי, ובסוף העשור שיתפה פעולה עם הכוכב הקומי וו.סי. פילדס ב"גוזלי הקטן" (1940) – פרודיה על ז'אנר המערבון, שבמידה מסוימת היה סוף הפרק ההוליוודי של שני כוכביו.
בתוכנית החודש נציג 4 מסרטיה של ווסט וכן סרט תיעודי שנעשה לאחרונה אודותיה במסגרת הסדרה המצוינת "אמריקן מאסטרס" של PBS. זאת הזדמנות להתוודע לאחת הכוכבות הגדולות של התרבות במאה העשרים, אישה חזקה ולא מתנצלת שיצרה אייקון נשי מפתיע ומורכב הרבה לפני המהפכות הפמיניסטיות מאז שנות השישים ועד ימינו.