לחיות בתמונות

היורקים נראים כמו הפרסומת למשפחה האמריקאית המושלמת, בוודאי לפי התמונות שנינה שולחת לפיתוח אצל סיי פאריש, הטיפוס המופנם שמפעיל את דלפק ה"תמונות בשעה". סיי, שלאופיו הפאסיבי יש כנראה יותר סיבות מסתם ביישנות, אין את כל מה שיש ליורקים, כלומר: מראה בריא, בית מאובזר, ילד מוצלח וחכם, ומערכת נישואין מושלמת לכאורה. הפער שבין האין ליש הזה אינו יוצר קנאה דווקא, אלא יותר אובססיה להשתייך, שמשתלבת היטב באופיו המכונס של סיי. כאשר החזות המושלמת של היורקים עתידה להתנפץ, גם הקפיץ המתוח שיושב במוחו של סיי עתיד לפקוע, ומכאן יצמח המתח הדרמטי של הסרט. מארק רומנק מביים דרמה משפחתית שעיקר כוחה ביכולת שלו (ושל הצלם שלו ג'ף קרוננוות' שצילם את "מועדון קרב" והיה צלם שני ב"שבעה חטאים") להעניק לכל לוקיישן ולכל סצינה אווירה מדויקת באמצעות תאורה. השפה הויזואלית הצוננת הזו הופכת את "לחיות בתמונות" לדרמה שמתקשרת עם צופיה באמצעות האיכות של תמונותיה הרבה לפני מהלכיה העלילתיים.