האושר המוחלט

"כשהייתי בת שש-עשרה אחותי הגדולה, רחל, עברה לגור בקיבוץ נאות סמדר למורת רוחם של הורי. שמועות רבות ריחפו מעל המקום המסוגר הזה. היו שראו בו כת, וביוסף ספרא המנהיג הרוחני שלו, גורו. אך, כמו אחותי, גם אני ראיתי בו גן עדן עלי אדמות, ורק חיכיתי להזדמנות לבקר בו, להתענג על יופיו של נווה המדבר הפורח הזה, וליהנות מחברת האנשים החכמים ומאירי העיניים שהקימו אותו. כשרחל מחליטה לעזוב בטריקת דלת לאחר חמש-עשרה שנה, אני יוצאת למסע בנסיון להבין למה."