הקרב על אלג‘יר

בסגנון כאילו דוקומנטרי מתאר ג'ילו פונטקורבו את שנות המאבק של העם האלג‘יראי על עצמאותו. אין כאן גיבורים בנוסח הקולנוע העלילתי, אלא בעיקר תאור מצב של מאבק בין שני כוחות. פונטקורבו אינו מתיימר להגיש תעודה “אובייקטיבית“. כבר מן ההתחלה אתה יודע לצד מי הוא עומד. למרות זאת מתוארים כאן ההרס והסבל שנגרמו ע“י שני הצדדים. ההפקה מומנה ע“י הממשלה האלג‘יראית וזכתה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה