הפרה ששרה שיר לעתיד

עם דימויים חושניים ותעוזה נרטיבית עדינה, "הפרה ששרה שיר לעתיד” מספק לקהל חזון קולנועי עשיר שלוכד את ההומני והבלתי ניתן להסבר באותה מידה. ססיליה (ליאונור וארלה, בלייד 2) היא מנתחת קשוחה והורה יחידה, המסרבת לקבל את זהותה של בתה הטרנסית. כשהיא מקבלת שיחה שאביה הקשיש (אלפרדו קסטרו, מרחוק, הנסיך) מאמין שראה את אמה של ססיליה (מיה מאסטרו, הסדרות "כנופיית המאיה, "הנגיף" וסרט הגייז "סוף המאה") שמתה זה מכבר, ססיליה חוזרת לחווה המשפחתית כדי למצוא סדרה מדאיגה יותר ויותר של תופעות מוזרות בקרב בעלי החיים. בסרט הביכורים של פרנסיסקה אלגריה היא יוצרת סרט רוח רפאים, מלודרמה משפחתית, אגדה סוריאלסטית ומהרהרת על המציאות העכשווית, כאשר היא מסרבת לקטלג את יצירתה לז'אנר אחד מסוים. אין ספק שמדובר באחת הקולנועניות המסקרנות של תקופתנו.