ספרות זולה

במה שנחשב כיום לאחד מסרטי המפתח של שנות התשעים, שילב קוונטין טרנטינו ("כלבי אשמורת") בצורה גאונית שלושה סיפורים אלימים משעשעים, מבריקים ומרושעים, על חיי הפשע בלוס־אנג‘לס. ההשראה אולי היתה ספרי הכיס הישנים והזולים משנות ה־30 וה־40, עם דמויות קשוחות ומושחתות: המאכערים הקטנים מחפשים פרנסה קלה בכל מחיר ונערות הפשע חמות ומסוכנות, אבל העיקר כאן נשען על הדיאלוגים השנונים, הפיוטיים בעצם, ששם טרנטינו בפי ג‘ון טרבולטה ואחרים ועל הסגנון הלא לגמרי אמריקאי שבו הוא ביים את סרטו. כמו בכל סרטיו, גם כאן אחד הנושאים הוא הניסיון להביס את המוות, וחלק מהמאבק הזה מנוהל כאן ע"י הסידור הלא-לינארי של ציר הזמן הסיפורי. התוצאה זכתה בפרס באוסקר על התסריט וראויה בהחלט למעמד הקלאסי השמור לה.