שגרירה המתנשא של רפובליקה דרום אמריקנית עם זוג ידידים ובת משפחתם, מגיע לסעוד בבית המידות של זוג עשיר. למרבה המבוכה מגלים האורחים כי הגיעו יום לפני הזמן. את המסיבה הם מחליטים להמשיך במסעדה סמוכה אלא שכאן מופרת השמחה בגין גוויות הבעלים שהחזיר זה עתה את נשמתו לבוראו. גם ניסיונות הסעודה הנוספים של שלוש הנשים ושלושת הגברים עולים בתוהו - מי לא מכיר את ההפרעות השונות והמשונות המטרידות את שיגרת יומו של האדם המודרני. התלאות הללו משמשות את בונואל בבואו לשלב את המרכיבים העיקריים בפילמוגרפיה שלו: שנינות סוריאליסטית וביקורת חברתית. כהרגלה אצלו, המצלמה שומרת על מרחק ניטרלי מהדמויות ומאפשרת לצופה להתבונן בהן באופן הכי מזוכך שאפשר. גם התסריט (בשיתוף עם ז'אן-קלוד קארייר), המניע את העלילה לכיוונים שונים, כתוב בדיוק מרשים ומכיל שלל דיאלוגים שנונים. זהו סרטו המצחיק ביותר של בונואל ואיכויותיו המשוחררות נשמרו גם היום, 50 שנה מאז יצא לאקרנים בפעם הראשונה (למקומותינו הוא הגיע חודשים קצרים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים).