רגע אחד

סין של מהפכת התרבות, תחילת שנות השבעים. אסיר שנמלט ממחנה עבודה מגיע לעיירה שבה מסתובב קולנוע נודד. נערה צעירה מתכננת לגנוב את סלילי סרט התעמולה שמקרין בעל הקולנוע, רק כדי לגלות שגם לאסיר יש ענין בסרט האמור, ומהסיבות האישיות ביותר. סביב המתח שבין דמויות אלו יצר ז'אנג יימו את סרטו האישי ביותר בשנים האחרונות. ז'אנג תמיד נע בין קולנוע ספקטקולרי עוצר נשימה לדרמות קטנות יותר, כאן הוא חוזר לטריטוריה המקומית – לא אקשיונר פטריוטי, למעשה הסרט נמשך מפסטיבל ברלין במצוות הצנזורה הסינית ואילץ את הבמאי לצלם ולערוך מחדש, אבל התוצאה מוכיחה את המיומנות והחוכמה שלו –מכתב אהבה לקולנוע מוגש כדרמה אנושית ומרגשת.