שום דבר מעניין לא קורה בעיירה הקטנה ילניה בקצה המערבי של רוסיה. המקומיים עוזבים בהמוניהם ולאלה שנשארים יש הנאות חיים מועטות. ההנאה הגדולה מכולן היא הגאווה בניצחון על הנאצים לפני שמונים שנה. הבמאי דמיטרי בוגוליובוב מלווה שני פטריוטים מקומיים ומשפחותיהם במשך שלוש שנים. הנערה מאשה משתתפת בחגיגות הלאומיות וחולמת להיות לוחמת בצבא הרוסי. סרגי המזדקן מבלה את ימיו בחפירת העצמות של אותם גיבורים וחולם בסתר על שינוי של המצב המדכא במדינתו. דרך הסיפורים של מאשה וסרגיי מציג הסרט את הצל שמטילה המלחמה הגדולה על חיי האומה הרוסית, כטראומה שאינה נרפאת וממשיכה לתפוח באמצעות מנגנון תעמולה שהופך את הטראומה לשינאה אל המערב "הפשיסטי" של היום. הסרט, שצולם לפני שלוש שנים, מתגלה כנבואה מצמררת המגשימה עצמה בימים אלו.