10

ב-"10" התקין קיארוסטמי שתי מצלמות זעירות בקדמת מכונית, הושיב אישה (השחקנית והבמאית מניה אכברי) על כסא הנהג ותיעד 10 מפגשים עם נוסעים מזדמנים ועם ילד קטן – הבן שלה (השחקנית והבמאית אמינה מאהר). דרך דיאלוגים אלו אנחנו לומדים משהו על מצבה של האישה באיראן. הגדולה של קיארוסטמי איננה רק באופן האלגנטי והפשוט שהוא מרכיב את סרטו, או באופן הישיר שבו סרטו מדבר על נושא שהוא לכאורה טאבו, אלא בעיקר ביכולתו לטוות עולם אנושי שלם באמצעים האלו: המראות החטופים של טהרן שמתגנבים לעינינו, האילתור של הדיאלוג שסוחט תגובות אותנטיות מן המשתתפים, והחשיפה ההדרגתית של הנהגת ומשפחתה. התוצאה, שכרגיל נעה בין עלילתי לתיעודי, יוצאת מהמציאות הקונקרטי ומציעה באמצעותה יצירה אנושית אוניברסלית.