אביב, קיץ, סתיו, חורף... ואביב

עולמנו בנוי על חילופי עונות, המעבירות את יצור האנוש במסלול ידוע מראש מלידה למוות. סביב מחזור העונות והחיים של נזיר מילדות ועד זקנה, מתגלה סרטו התשיעי של קים קי דוק כיצירה זן בודהיסטית, שופעת בשלווה ובהשלמה. לנוף הפסטורלי יש תפקי משמעותי בעלילה והאימג‘ים העילאיים ועוצרי הנשימה מדברים בשם עצמם ומובילים את הצופה בדרך העוברת מתום לאהבה לרוע להארה וללידה מחדש