האדמה רועדת

בשנת 1947 הגיע לוקינו ויסקונטי לסיציליה כדי לביים סרט תיעודי עבור המפלגה הקומוניסטית. הנושא: ההתעוררות המעמדית של תושבי קצה המגף. אחרי שגילה כי הפרולטריון הסיציליאני אינו בשל למהפכה, שינה ויסקונטי את התוכניות והתכוון ליצור טרילוגיה על הדייגים, על האיכרים ועל הכורים. מתוכה הצליח לממש רק את הפרק הראשון. בהשתתפות תושביו של כפר קטן, מביים ויסקונטי את אחת מיצירות המופת של הניאוריאליזם. הוא מתבסס על רומן מהמאה ה־19 אלא שבמקום מאבק מול איתני הטבע, נאלצים הדייגים כאן להתמודד עם תאוות הבצע של בעלי ההון. בלי סנטימנטים מיותרים, כאשר הנופים הפיזיים והאנושיים יוצרים חוויה אינטימית וקשוחה - ויסקונטי מצליח להניע את גיבוריו, ויחד איתם אותנו הצופים, בין שיאים של תקוה ואכזבה. אל תחמיצו.