הבן של ז’אן

בגיל 33 מתייה לא יודע מי הוא אביו. בוקר אחד הוא מקבל טלפון בו הוא מתבשר שאביו היה קנדי שהלך לעולמו. הוא גם מגלה שיש לו עוד שני אחים. הוא מחליט לנסוע למונטריאול ללוויה, אך שם הוא מגלה שאיש לא יודע עליו וכנראה גם אף אחד לא מעוניין לדעת. פיליפ ליורה זכור בזכות כותריו הקודמים (“וולקאם” ו”אל תדאגו אני בסדר”) וגם כאן הוא מביא את אותו טון הומניסטי ויכולתו לחלץ משחקניו הופעות מופת. “דרמה משפחתית עמוקה ויפה” (הוליווד ריפורטר).