משה מזרחי 1931-2018
רטרוספקטיבה מסרטיו של משה מזרחי תוקרן בחודש יולי בסינמטקים, לציון שנה לפטירתו. במסגרת זו יוקרנו, לראשונה זה שנים רבות, סרטיו שהופקו בצרפת: “חרוזים לסופי”, “אורח בעונה מתה”, ו”נעורים” שעוברים בימים אלו שחזור דיגיטלי בצרפת, וכמו כן יוקרנו גרסאות משוחזרות חדשות לסרטיו “הבית ברחוב שלוש” ו”אני אוהב אותך רוזה”, שנעשים במסגרת פרוייקט הדיגיטציה של ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
מפגש אודות תהליך השחזור ייתקים במסגרת פסטיבל הרסטורציות ב־25.06.2019, בסיומו יוקרן הסרט “הבית ברחוב שלוש”.
הרצאת מבוא מפיו של מרט פרחמובסקי, אודות הקולנוע של משה מזרחי, תתקיים בתאריך 04.07.2019 ולאחריה יוקרן הסרט “שלחתי מכתב לאהובתי”.
הקולנוע של משה מזרחי
משה מזרחי נולד ב־1931 באלכסנדריה, מצרים. הוא החל את דרכו כעיתונאי ומבקר קולנוע בצרפת של שנות ה־50’, בהן אף עבד לסירוגין כמדריך נוער של הסוכנות היהודית בצרפת ותוניסיה וכמתרגם סרטים לצרפתית בישראל. בסוף שנות ה־60’, לאחר שנים של עשייה טלוויזיונית בחברת ההפקה הצרפתית Tele France כעוזר במאי, מנהל הפקה ומפיק בפועל החל לכתוב ולביים בעצמו כשהוא בתנועה בלתי פוסקת בעיקר בין צרפת לישראל.
העיסוק של מזרחי בגלות ובית, טומן בחובו עיסוקים מובלעים ואובססיביים בזהות, בנשי, ביהודי. זוהי בחירה להתמקד במה שחמקמק ואינו להיות מוגדר כי הוא גם פה וגם שם ולכן מניע אך גם מאיים ומוזר וכמו שמזרחי בעצמו הגדיר זאת: “נטע זר”. עיסוקים אלה מתקיימים לאורך כל סרטיו, מ”אורח בעונה מתה” סרטו הראשון באורך מלא מ־1969 שעסק במפקד מחנה ריכוז גרמני המתחזה ליהודי ובונה לעצמו חיים חדשים באילת, שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ולפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין. דרך הסרטים שיצר בישראל, בעלי הקווים האוטוביוגרפיים, שהוצגו וקיבלו פרסים בפסטיבלים ותחרויות החשובות בעולם “אני אוהב אותך רוזה” (1971), הוקרן במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן והיה מועמד לפרס הסרט הזר בתחרות האוסקר ההוליוודי כמו גם הסרט “הבית ברחוב שלוש” (1972). “אבו אל בנת” (1973) בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן של אותה שנה, וכמובן פרס האוסקר לסרט הזר לסרט “כל החיים לפניו” (1977) המבוסס על ספרו של אמיל אז’אר בכיכובה של סימון סניורה, אותו יצר בצרפת. עוד סרטים אותם כתב בשיתוף פעולה הדוק עם סופרים ידועים ומשמעותיים הם ׳׳נעורים” ( 1982) כתסריטאי שותף לסופר המוערך פטריק מודיאנו או בסרט “אוכל מסמרים” (1988) עם הסופר אלבר כהן.
משה מזרחי עזב את לימודיו הפורמליים בהיותו רק בן 14, אך הוא היה אוטודידקט אמיתי. סרטיו הם פסיפס מרתק של יצירות מלאות תשוקה וידע, השאוב ממקורות שונים ומגוונים: מהיהדות, המיתולוגיה, מיצירות ספרות וכן מחייו שלו.
דרך העולמות, הדמויות והשפה, בין אם השפה הקולנועית ובין אם שפת הדמויות בסרטיו, שהיא אף פעם לא אחת ויחידה, הציע לנו משה מזרחי מבט אחר על החיים שלנו כאן בישראל. זהו מבט שמכיל זהות מורכבת, שמגיעה תמיד מכמה מקומות, שנוגעת תמיד בכמה קצוות, מנוגדים לכאורה. מזרחי באמצעות קולנוע מדויק היודע לגעת בפרטים הקטנים, יצר עולם מורכב ושלם, שבזכותו הפך להיות עולם שלנו.
אפרת כורם
(דברים שנכתבו לרגל רטרוספקטיבה למשה מזרחי בפסטיבל דרום 2015)
