שני אנשים שבלעדיהם מקצוע המנצח לא היה מה שהוא היום. שני אנשים שונים בתכלית: ארטורו טוסקניני ווילהלם פורטוונגלר.
במחצית הראשונה של המאה ה-20, שני הענקים הללו זכו להערצה כמו כוכבי הפופ של היום. בשנת 1931 שניהם ניצחו על יצירות בפסטיבל ביירוית – בפעם הראשונה והאחרונה. זה היה רגע קסום, רגע שהפך לאגדי. אך היריבות המנומסת הפכה במהרה לאיבה מרה. השניים נאלצו לנקוט עמדה לגבי הפשיזם במדינותיהם – ובחירותיהם הובילו אותם במסלולים שונים לחלוטין; טוסקניני היגר לארה"ב והפך לכוכב, ובינתיים פורטוונגלר שימש כמנצח בתקופת המשטר הנאצי.
הסרט לא רק מתעמק בעולמות המוזיקה השונים של שני המנצחים הדגולים באמצעות התחקות אחר הקריירות שלהם במילאנו, ביירוית וניו יורק – הוא גם מעלה שאלה שרלוונטית היום יותר מתמיד: מה הקשר בין אומנות למוסר?