פריחת הדובדבן

כאשר הרופא מגלה לטרודי כי ימיו של בעלה רודי ספורים, הוא מותיר בידיה את ההחלטה אם לבשר לו ומייעץ לה לקחת את בן זוגה לבילוי שתמיד רצו לעשות. טרודי מחליטה לא לגלות לרודי דבר ומשכנעת אותו כי הגיע הזמן לבקר את הילדים והנכדים. תחילה עוצרים בברלין וכבר כאן מתברר כי לצאצאים קשה לדחוס את הוריהם ללוח הזמנים הצפוף. בדרכם לטוקיו, שם מתגורר בנם קארל, מתה לפתע טרודי בחטף. רודי מחליט להמשיך לבדו את המסע מזרחה, מגלה בטוקיו כי געגועיו היחידים הם לזוגתו. כמעט לבדו הוא מבלה בעיר, עורך הכרות עם רקדן בוטו צעיר ומקנח במסע להר פוג'י.

התקציר הנ"ל מזכיר את 'סיפור טוקיו' לאוזו ולא בכדי. דוריס ('גברים') דורי פיתחה את הסרט שלפנינו אחרי ביקור ביפן שלאחריו התפנתה להתבוננות מחודשת בקצב המדוד והנזירי שבו טיפל הגאון היפני בגיבוריו. העלילה נולדה אחרי שבעלה שלה נפטר ומתוך צירוף הנסיבות האלו, מתוך ניסיון לשוב אל החיים ואל היצירה, פנתה לגישה קולנועית צנועה ואינטימית. אם סרטיה וספריה הקודמים (דורי היא במאית וסופרת מוערכת במולדתה) היו מלאכת מחשבת של עלילה, כאן היא נהנית להתמסר לפשטות המסע, מבכרת את פיתולי הדרך על ההגעה ליעד. גישה שכזו, נסמכת על חופשיות ואלתור, דורשת אורך רוח ובעיקר צוות שחקנים נדיב. היבול שהיא זוכה לו מהנלורה אלסנר ובעיקר מאלמר וופר הוא שנותן לסרטה פנים אנושיות.