כבר 70 שנה שנתן הילו לא מסוגל להפסיק לצייר. בגיל 90 הוא מוצף בזכרונות מן הימים שבהם נשלח, כחייל אמריקאי, לשמור על בכירי הנאצים שעמדו למשפט בנירנברג כדי שלא יתאבדו לפני מתן גזר דינם. הילו, בן למשפחה יהודית מסוריה שהיגרה לארצות־הברית, זוכר היטב את המפגשים ששינו את חייו: את שיחותיו עם אלברט שפאר, את הנשיקה הממושכת בין גרינג לרעייתו, את המילים שאמר לכל אחד מהנאשמים לפני שהוביל אותם לגרדום. הסיפורים הללו חוזרים ועולים בציוריו ובטקסטים המלווים אותם – יצירות נדירות שלא זיכו אותו בהכרה מצד עולם האמנות. אבל מה באמת קרה שם, בנירנברג? האם ייתכן שהזכרונות המוחשיים כל כך מתעתעים בו?