דיברנו מספיק

אווה ואלברט, שניהם גרושים, שניהם עם ילדים שתיכף עוזבים את הבית, נפגשים באיזו  מסיבה ומשהו רומנטי מתחיל. לא רע להם עם הלבד שלהם, עם העצמאות ועם החופש. אבל הלב מדבר. הבעיות מתחילות כאשר אל מול התחושה שהנה סוף סוף באמצע החיים נמצאה הנפש שמבינה ללבך באמת, מתעורר גם הרצון לתקן את הזולת. סרטיה של ניקול הולופסנר היו אורחים  קבועים ואהובים בפסטיבלי ירושלים לאורך העשורים האחרונים, במהלכן השחיזה את סגנון הכתיבה והבימוי שלה היטב. כמו תמיד גם כאן היא עוסקת בצדדים המצחיקים והפחות מצחיקים של מערכות יחסים. הפעם, גם בזכות ההתמקדות בזוגיות של אמצע החיים, בזכות סגנון הבימוי העדין ובוודאי בשל ההופעות של ג'וליה לואיס-דרייפוס וג'יימס גנדולפיני (בסרטו האחרון) התוצאה משובחת במיוחד. "הסרט הזה יגרום לכם לצחוק ולבכות... הולפסנר נוגעת בעצב קבור, חושפת איזור של חרדה, פחד ותקווה שכמעט ולא תואר בכזו אמפתיה ודיוק" קובע טוני סקוט בניו יורק טיימס, ואילו אבנר שביט ב"וואלה" מסכם זאת בפשטות: "פשוט סרט מעולה ומחמם לב".