מייקל בלייקמור (שכתב גם את התסריט) מעביר את "הדוד ואניה" לאנטון צ'כוב אל חווה נידחת באוסטרליה של סוף העשור השני במאה ה-20. אלכסנדר (מגולם ע"י הבמאי-תסריטאי) עזב לפני שנים רבות את היבשת החמישית והפך למבקר-תיאטרון לונדוני נודע. עכשיו, אחרי שני עשורים שבמהלכם לא התראו, הוא חוזר לביקור, מלווה ברעייתו הצעירה, ופוגש את אחיו ואת בתו מנישואין קודמים. מקס, רופא מקומי, פציפיסט בהשקפותיו, מתעלם מאהבת בתו של אלכסנדר ונמשך לרעיית המבקר הסנוב... סביב הדמויות הללו - כאשר כרקע לאירועים משמשת החווה המתפוררת - מתחוללת דרמה צנועה וחסרת יומרות שגם אם אירועיה מתחוללים מאות מילין מרוסיה, לוכדת בהצלחה אוירה צ'כוביאנית טיפוסית. ההצלחה נזקפת לזכות הדרך השלווה שבה משרטט בלייקמור את דמויותיו, לזכות נקודת המבט האירונית והאופן שבו הוא מצליח לעניין אותנו בגורל דמויותיו, לזכות צוות השחקנים הנפלא ולזכות התסריט ההדוק שמצליח לא לגלוש לקלישאות.