פסטיבל הקולנוע ה-37 ירושלים גאה להכריז על הסרטים הישראליים שנבחרו להשתתף בתחרות הרשמית

34 סרטים עלילתיים, תיעודיים וקצרים נבחרו להשתתף בקטגוריות השונות של התחרות הישראלית של הפסטיבל.

סך הפרסים שיוענקו בתחרויות השונות בפסטיבל הקרוב: למעלה מחצי מיליון ₪ 

 

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים 2020 גאה להכריז על הסרטים שנבחרו להשתתף בתחרות הקולנוע הישראלי.

במהדורתו ה-37 יקרין הפסטיבל במסגרת התחרות הישראלית סך של 34 סרטים מהם חמישה סרטים במסגרת תחרות הקולנוע העלילתי הישראלי, שמונה סרטים במסגרת תחרות הקולנוע התיעודי הישראלי ו-21 סרטים במסגרת התחרות לקולנוע ישראלי קצר.

בנוסף תתקיים בפסטיבל הקרנה מיוחדת לגירסה חדשה שיצר ערן קולירין לסרטו "ההתחלפות". 

ואלה הסרטים המשתתפים בתחרויות:

בימוי: רותי פרי-בר

מפיקים: יואב רועה, אורית זמיר, יאניה קראלג׳ | תסריט: רותי פרי-בר | משחק: אלונה איב, שירה האס, תמיר מולא, גרא סנדלר, עדן חלילי, אור ברק, נדיה טיכונובה 

אסיה בת ה-35 היא עולה ותיקה ואם חד הורית לוויקה בת ה-17. מצבה הבריאותי המידרדר של ויקה מחייב את אסיה לקבל על עצמה לראשונה את תפקידה כאם – ולקחת אחריות על חיי בתה ועל הזמן שעוד נותר להן יחד.

פסטיבלים: טרייבקה

בימוי: נדב שירמן

מפיקים: אסתי יעקב־מקלברג, נתי דינר, חיים מקלברג מפיקים שותפים: חזי בצלאל,  לאון אדר, משה אדרי ויגאל מוגרבי | תסריט: בני ברבש, עוזי וייל | משחק: אפרת בוימולד, שאדי מרעי, שירה קדם־קצנלבוגן, זהר ליבה, יעקב זדה־דניאל, תום חגי, מיקי לאון, אודי פרסי

אפריל 1980, משגב־עם. חוליה של חמישה מחבלים חודרת לקיבוץ, משתלטת על בית ילדים ומחזיקה בפעוטות כבני ערובה למטרות מיקוח ושחרור אסירים. לילה ארוך עובר על ההורים המפוחדים, אנשי הצבא המתכננים פריצה, חברי החוליה המתוסכלים והילדים.

בימוי: ניר ברגמן

מפיקים: איתן מנצורי, יהונתן דובק, מריקה סטוקי | תסריט: דנה אידיסיס | משחק: שי אביבי, נועם אימבר, סמדר וולפמן, אפרת בן־צור, אמיר פלדמן, שרון זליקובסקי, נטליה פאוסט, אורי קלאוזנר

אהרון מקדיש את חייו לטיפול בבנו האוטיסט אורי. כעת, כמתבגר, ייתכן שאורי כבר הגיע לגיל שבו כדאי שיגור בבית לאנשים עם צרכים דומים לשלו. אך אהרון מבין שאורי אינו מוכן לפרידה, והשניים יוצאים למסע בריחה ברחבי הארץ, מסע שישנה את חיי שניהם.

פסטיבלים: קאן

בימוי: דני רוזנברג

מפיקים: סתיו מרון, דני רוזנברג, קרול פולקוף מפיק שותף: אדגר טננבאום | תסריט: דני רוזנברג, איתי כוחי | משחק: מרק רוזנבאום, רוני קובן, אינה רוזנברג, נועה קולר, נתן רוזנברג, רות פרחי, אורי קלאוזנר, סבינה רוזנברג

אב ובנו מנסים באמצעות הקולנוע לעצור את הזמן אך מחלת האב מאיימת לנצח את שניהם במירוץ.

פסטיבלים: קאן, פוסאן, מוסטרה – פסטיבל הקולנוע הבינל׳ סאו פאולו, סלוניקי, סרט הפתיחה – פסטיבל הקולנוע הבינל׳ מנהיים היידנברג

בימוי: מתן גוגנהיים ואסף אבירי

מפיקים: אדר שפרן, רוני אברמובסקי, משה אדרי | תסריט: מתן גוגנהיים, אסף אבירי | משחק: שלמה בראבא, ג׳וי ריגר, גדי יגיל, דבל׳ה גליקמן, אלון נוימן, אודליה מורה-מטלון, אבי קורניק, אנסטסיה פיין, נירה רבינוביץ׳, אבי קושניר, דריה רוביצ׳ק, מירנה פרידמן

כשדב הקשיש עובר לבית אבות בניגוד לרצונו, הוא חייב למצוא דרך לחזור אל ביתו הישן. כשאהבה, קנאביס ופשע נכנסים לתמונה, הוא מגלה שיש לו מה להפסיד.

 

בימוי והפקה: עופר פנחסוב

בקיץ 1999, אחרי 23 שנות שתיקה, המוזיקאית המחוננת אהובה עוזרי, השופר של "ישראל השנייה", מתכננת קאמבק ומקליטה אלבום חדש – "צלצולי פעמונים". באמצעות קטעי ארכיון נדירים עוקב הסרט אחר תהליך הפקת האלבום ומשרטט את מסלול חייה.

בימוי והפקה: ברק הימן

בהיותו כמעט בן 90 יוצא דני קרוון, חתן פרס ישראל לאמנות, אשר פסליו הסביבתיים פזורים ברחבי העולם, למסע רגשי ופוליטי שבמהלכו נחשפת דמותו המורכבת והמסעירה של אמן ייחודי ורב השפעה.

בימוי: דרור מורה | מפיקים: גרור מורה וטדי לייפר, מפיק שותף: שלום גודמן

דרור מורה מספק נקודת מבט ייחודית על המשא ומתן של ישראל עם מדינות ערב תוך התמקדות במתווכים האמריקאים שיזמו את התהליך ונכחו בחדרי החדרים בכל שלב ושלב.  מה באמת קרה כשקלינטון, ברק וערפאת היו לבד בחדר? מה רבין הבטיח לסורים? מה המלך חוסיין אמר לנתניהו שגרם לו להתקפל במו״מ עם הפלסטינים?

פסטיבלים: טלורייד, שיקגו

בימוי והפקה: טלי שמש ואסף סודרי

35 שנה אחרי הטבח הנורא שהתרחש בעין כרם ב-1986, במהלכו נער בן 14 ירה מטווח אפס באביו, אמו ושתי אחיותיו, יוצאים הבמאים טלי שמש ואסף סודרי לנסות להבין מה בדיוק קרה שם, לפצח את דמותו המורכבת של הרוצח ולעמוד על הפער בין הילד קר הרוח ונעים ההליכות לבין המעשה המפלצתי שעשה.

בימוי והפקה: עדה אושפיז

שלוש בנות ושני בנים פלסטיניים, בני 6–17, ממזרח ירושלים וחברון, חושפים את הסיפור הפחות מוכר של ילדות תחת כיבוש. מבט אחר על הדור השלישי והרביעי לכיבוש.

מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום

בימוי: רן טל | מפיקים: אמיר הראל ואיילת קייט

האם מנהיג יכול להשפיע על המציאות, או שכמו כל בן אנוש הוא נזרק אל בין גלי ההיסטוריה ללא יכולת להשפיע עליה באופן מהותי? 20 שנה לאחר שהפסיד את ראשות הממשלה בעקבות כשלון ועידת קמפ־דייוויד, כשהוא בן 78, מביט אהוד ברק על ההיסטוריה של מדינת ישראל ושואל: מה היה קורה אילו?

בימוי: חן שלח | מפיק: מיכה ליבנה

מתחת לבתיה של שכונת מורנוב בוורשה קבורים הריסותיהם של בתים ורחובות שבעבר שקקו חיים יהודיים. במלחמת העולם השנייה הם היו לב לבו של גטו ורשה. מורנוב המודרנית חיה את ההווה, אך נדמה שמתחתיה עדיין רוחשים החיים שנקברו ונמחקו.

בימוי והפקה: אלעד דוידוביץ׳-שיקוביץ׳

בחור צעיר יושב במרפסת. ממנה הוא מביט על החברה הישראלית, אבל גם אל תוך נפשו שלו. זו תצפית עמוקה, כואבת ואמיצה על עצמו, על משבר הזוגיות שבו הוא שרוי ועל הקשר עם הוריו. כל זה קורה בשבוע הכי ישראלי בשנה, בין ימי הזיכרון ועד יום העצמאות.

בימוי: כליל כובש | 26 דקות | בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב | יולי מתגוררת עם אביה ואחיה הבכור אריאל, בחור עם צרכים מיוחדים, במושב מבודד בצפון. היא מנהלת את חיי המשפחה ואת החווה הטיפולית שהקימה אמה למען אחיה, אך חלומה הוא לצאת מהבית ולהגשים את עצמה.

בימוי: שליו בן־אליה, נדב שפר, ענן גיבסון | 7 דקות | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים | שלושה סיפורים קצרים על אי התמודדות עם פרידה וחוסר היכולת לתקשר אותה אל הצד השני.

בימוי: סאלח סעדי | 15 דקות | בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב | אב מסיע את בנו לנמל התעופה. המכונית נתקעת בדרך.

בימוי: דניאלה שניצר | 4 דקות | לה־פודרייר, בית הספר לקולנוע ואנימציה, צרפת | יומן אישי על חיים בין שתי מדינות.

בימוי: אדוה סנטו | 5 דקות | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים | דוקו־אנימציה נסיוני המשלב וידיאו עם אנימציה. תיעוד של שוטטות אסוציאטיבית תוך כדי שוטטות פיזית במרחב התחנה המרכזית בתל־אביב, העוסק בבדידות, פחד, זהות, זרות, חיבה וחיוך.

בימוי: דותן מורנו | 15 דקות | עצמאי | קריית־גת, 1997. אבי, צעיר בודד וחולמני, משוטט ברחובות העיר ובשטחים המקיפים אותה. מפגש עם בחור צעיר אחר מערער את עולמו המנומנם. מבוסס על שירו של ישראל דדון "היינו פצצה מפורזת".

בימוי: רונה סגל | 22 דקות | עצמאי | מה זה ציר סטרילי? מה ההבדל בין שמירה סטטית ליזומה? איפה נמצא הקפה הכי טוב בחברון, ובמי צריך לירות כדי לקבל פיצה חינם? שישה חיילים לשעבר שהוצבו בעיר בשנים האחרונות חולקים עם הצופים מעין מדריך לחייל בחברון. הם מדברים בבוטות ובישירות על שמירות, פשיטות, מעצרים ליליים וירי במפגינים. מפרספקטיבה של חייל פשוט, הכל היה רק חלק מהמשימה הצבאית. אך ככל שהסרט מתקדם מתקבלת תמונה מטרידה. לאט־לאט הם מבינים את התפקיד שמילאו בחברון, ובשם אילו אינטרסים הם נשלחו ל"משימה".

בימוי: אמרי דקל־קדוש | 31 דקות | עצמאי | סיפור אהבה בעידן המסכים. אמרי מאחד את בני משפחתו לנסיעה טעונה אל לב המדבר. מול עדשת המצלמה הביתית הוא מבקש מהם להיזכר בתאונה הקשה שעברו בדרך לבר המצווה שלו 15 שנים קודם לכן, תאונה שהובילה לגירושין של הוריו. שלוש וריאציות של זיכרון בין מציאות לקולנוע.

בימוי: תום נשר | 12 דקות | עצמאי | בחורה צעירה מגיעה לפתיחת תערוכה אופנתית ומנסה להתחבב על הנוכחים. היא לוקחת אוזניות הדרכה וסוקרת את המיצגים. למרבה הפתעתה, הקול באוזניות מתחיל לצוות עליה לעשות מעשים שערורייתיים. מה שמתחיל כתרגיל בתעוזה נגמר באופן מפתיע.

בימוי: עוז צירלין | 6 דקות | בית הספר מנשר לאמנות, תל־אביב | אם סבי, זיסקינד, היה משאיר מכתב התאבדות, אני מאמין שאלו היו מילותיו האחרונות.

בימוי: אבישי סיון | 34 דקות | עצמאי | נח עוזב את הדת בגיל 18. משפחתו החסידית מנתקת עמו קשר לחלוטין. אחרי שבע שנות נתק מת אב המשפחה. האב מצווה לפתוח את הצוואה בנוכחות כל האחים, כולל נח החילוני. בירושלים, בלב שכונת מאה־שערים, נח ואחיו נפגשים לראשונה מזה שנים.

בימוי: סבטה שלגובסקיה | 15 דקות | בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב | נינה, במאית צעירה, רוצה להשתחרר מטראומת הילדות והזכרונות שלה ולרפא את עצמה דרך עבודת וידיאו ארט שהיא מנסה לצלם. היא מזמינה את אביה להשתתף בצילומים, אך במהלך העבודה מתקשה מאוד להתמודד עם האתגרים שהציבה לעצמה.

בימוי: בן זיו | 27 דקות | בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב | נתי, קצין בגולני, נוסע עם שלושה מחיילי הבסיס למועצה האזורית מרחבים לצורך ביצוע משימה מורכבת במיוחד.

בימוי: נדב אהרונוביץ', איריס עוזר | 30 דקות | עצמאי | יום הגיוס לצה"ל הוא רגע מכונן בחוויה הישראלית־יהודית. "מרץ 19'" חוקר טקס שנוי במחלוקת זה תוך הרהור על התבגרות במדינה החיה על חרבה וגבולות הקשר שבין הורים וילדיהם.

בימוי: יוסף בלקלב, רז זוננפלד | 6 דקות | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים | אם ובנה מסתכסכים בזמן ההכנות לליל הסדר לאחר שהבן, במעמד ביעור החמץ, שורף את ביתם המזוהם ומשחרר את שניהם מהכאוס שפקד אותם לפני החג.

בימוי: נועה אהרוני־מאור | 16 דקות | עצמאי | רוני (12) מתביישת בתסמונת הטורט שלה. לאחר שהתנהגה באלימות כלפי בת כיתה שהציקה לה, היא מושעית מבית הספר. כשהיא לבד בבית, הסבל שגורמים לה הטיקים מוביל אותה לנקוט פעולה קיצונית ומסוכנת.

בימוי: מיכאל אנדו־וייל | 14 דקות | בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל־אביב | מיוזיקל פילם־נוארי על רוצחת סדרתית, החבר האוהב שלה והבלש האובדני שעוקב אחריהם.

בימוי: נעמה שוחט | 13 דקות | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים | הבית, הקשר והאמונה. אלה הם שלושת הדברים שהלכו לאיבוד בחייו של הסופר העיראקי־ישראלי יצחק בר־משה, סבה של הבמאית. מסע בין טקסט לדימויים חזותיים מחולל פלא, ושלושת הדברים האבודים מתגלים מחדש.

בימוי: רותם בן־עמי | 2 דקות | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים | שלוש בנות, רווקות בנות המגזר הדתי, יוצאות למסע בעקבות סגולה המבטיחה כי מי שתחבק שקדייה תזכה להתחתן באותה שנה.

בימוי: חמד שרוף | 21 דקות | המכללה האקדמית תל־חי | שרה הנשואה (36) מאוהבת בעיסאם (26), שאותו הכירה בזהות בדויה באינטרנט. כשעיסאם מגלה את זהותה האמיתית של שרה, היא יוצאת להילחם על אהבתה.

בימוי: נטע כהן | 7 דקות | בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים | סרט אנימציה המתרחש בביתה של אם טרייה המתמודדת עם נדודי שינה. הערות המתמשכת, שהפכה למנת חלקה מאז שילדה, חושפת אותה לעולם אחר, שלא הכירה – עולם שבו ביתה והחפצים המוכרים לה כל כך בשעות היום הופכים לישויות ליליות חדשות.

 

מחוץ לתחרות תתקיים הקרנה מיוחדת של הסרט "ההתחלפות"- גירסת 2020 -  שיצר בימי הקורונה הבמאי ערן קולירין לסרטו "ההתחלפות".

לדבריו: "בחודשים האחרונים, סגור בבית, כשבחוץ המגיפה, התחלתי לשחק מחדש עם החומרים מההתחלפות ערכתי הוספתי מוסיקה, נהניתי מאד וגם צחקתי הרבה.

זו לא "גרסת הבמאי" של הסרט. כל גרסה היא גרסת הבמאי. היא מה שהיה באותו הרגע. "ההתחלפות" הוא סרט על האפשרות להביט על דברים מחדש והאפשרות הזו תמיד קיימת".

את ההקרנה מקדיש קולירין לחברו גיל תורן ז"ל.