מעטים הסרטים שהותירו רושם כה עז על תולדות הקולנוע כמו "ז'אן דילמן", יצירתה של הבמאית הענקית שנטל אקרמן, שהלכה לעולמה לפני שנתיים וחצי. עלילתו, הפשוטה לכאורה, מתארת את שגרת יומה של עקרת בית המתגוררת בדירה צנועה ומנסה לתחזק את רקמת חייה השברירית אל מול לחצי הקיום. היא חיה עם בנה, שעמו היא מנהלת שיחות סתמיות, ומעבירה את זמנה בעיקר בניקיון, בבישול ובאירוח גברים התרים אחר מין בתשלום. המצלמה הנייחת והשוטים הארוכים בונים מחקר קולנועי בדבר המונוטוניות של החיים המודרניים וההדחקה הרגשית הכרוכה בה. אך מעל לכל, הסרט דן במחיר שהנשיות בכללותה משלמת בשל כבילתה לנורמות של הבורגנות האירופית. בכך הוא מצדיק את מעמדו כ"יצירת המופת הראשונה בהיסטוריה הפמיניסטית של הקולנוע" ("לה מונד").