מדריד, תחילת שנות השמונים. אנריקה הוא במאי קולנוע המחפש נושא לסרטו הבא. אל ביתו מגיע שחקן מובטל, המציג את עצמו כמי שהיה חבר ילדות של אנריקה בבית הספר הקתולי בו למדו השניים. הוא מציע לבמאי תסריט שכתב, בשם "הביקור". מכאן לוקחת אותנו העלילה אחורה בזמן אל שנות השבעים בהם דראג קווין בשם זהרה מבלה לילה עם בחור בשם אנריקה ועוד אחורה אל שנות השישים ואל היחסים שבין האב מנולו מבית הספר הקתולי ובין הילדים שהיו תחת חסותו. סרטו של אלמודובר מציע חוויה מורכבת ועשירה שכל מפנה עלילתי בה מציע זווית ראיה חדשה על הפרקים שהופיעו לפניה. הוא עוסק בצורה פשוטה אך כלל לא שטחית בקשר שבין עבר, זכרון וסיפור והאופן ששלושת אלו אחוזים זה בזה. זהו אחד מסרטיו היותר אישיים של אלמודובר, הוא אמנם מציע את אותה שלמות ויזואלית וצלילית שמאפיינים את הקולנוע שבו, אך יש בו משהו עצור רגשית, ונדמה כי גם את הריסון הזה מבקש לבחון גדול במאי ספרד.