לאחוזתו השמורה של אנדרו וויק, סופר מתח מצליח ומזדקן מגיע לילה אחד מילו טינדל, מעצב שיער, שחקן חובב, המאהב של אשת הסופר. כבר מן הרגע הראשון פורץ מאבק מילולי בין השניים. וויק, סנוב אנגלי עשיר וחמוץ לא מסתיר את הנאתו מן ההשפלות שהוא משתדל להעביר את עמיתו. להפתעתו, הוא זוכה לתגובה. ככל שמתקדם הערב, כך הולך ומסלים המאבק בין השניים. ב־1972 ביים ג‘וזף מנקביץ‘ גרסה קולנועית למחזה השנון של אנדרו שייפר, עם לורנס אוליביה בתפקיד המבוגר הילדותי ומייקל קיין כבר־פלוגתתו הצעיר. עתה שב קנת‘ בראנה אל הקלאסיקה הזו, ומגיש גרסה שניה, אחרת למדי. על התסריט הפעם חתום הרולד פינטר, שקיצץ שעה של סרט וחידד את המתח המילולי. בראנה עטף את העלילה הזו בבית מידות שפנימיותו משדרת קרירות דוקרנית עם הרבה מתכת וזכוכית. לקלאוסטרופוביה של החלל הזה תורמת גם מלאכת צילום ותאורה קיצונית וכמובן המשחק המדוד של קיין ולאו בתפקידים הראשיים. כל אלו הופכים את “משחקי בילוש“ למותחן אינטליגנטי על גבריות במשבר.