סראייבו" מבוסס על הספר "סיפורה של נטשה" מאת מייקל ניקולסון, אשר עבד בסראייבו הנצורה ככתב רשת שידור בריטית באביב 1992. הקרב על סראייבו היה משיאי המלחמה בבלקן, מלחמה שלא התנהלה "כמקובל" בין חיילים וצבאות אלא בין אזרחים תמימים (מי יותר ומי פחות). הסיפור עוסק בקבוצת העיתונאים שמסקרת את המלחמה: הכתב האמריקאי הכוכב, העיתונאית המתחילה וכיו"ב ומתמקד בכתב בריטי המנסה להציל את יושביו של בית יתומים מקומי. מייקל וינטרבוטום בוחן ב"סראייבו" את שאלת המעורבות של העיתונאי במציאות אותה הוא מסקר. הוא עושה זאת בדרך קולנועית שאינה מותירה ספקות באשר לעמדתו, ואינה מחסירה דבר מעוצמת האירועים: המלחמה נוכחת על המסך כל הזמן, על הדם וההרוגים, על ההומור השחור, על הבנאליות של חיים בתוך מרחץ דמים שכזה, תוך שילוב בין חומר דוקומנטרי מאותם ימים לבין סצינות מבויימות.