הקרנות נוספות של הסרט
היה עוד סרט - סרט יהודי - שאבא לקח אותנו לראות. זה היה הדיבוק. גרסה שצולמה ב-1942. זאת לא באמת יכולה להיות, כי הייתי בן שלוש, אבל איכשהו אני זוכר. ולסרט הזה יש לי סיפור. קודם כול, הדמות של הרב מהסרט רדפה אחריי בדמיון במשך שנתיים-שלוש. כשהייתי בן 21 והגעתי לקאמרי, פגשתי שם שחקן אחד - זכרונו לברכה - והיה לי משהו מוכר בפניו. הסתכלתי עליו ושאלתי: "תגיד, אתה במקרה שיחקת בהדיבוק?" והוא פרץ בבכי. שאלתי אותו למה הוא בוכה, והוא ענה: "אתה זוכר אותי מהדיבוק?" - הוא כבר היה אז אדם מבוגר מאוד. אמרתי לו: "כן, אני זוכר אותך רוקד עם בחורה בלונדינית בחתונה של הדיבוק". והוא ענה: "זאת הייתה אשתי. היא נרצחה בשואה". סגרתי מעגל עם הסרט הזה. הזיכרון שהיה לי ממנו השתגע, כאילו קפא בזמן. והוא - הוא היה המום מזה שסיפרתי לו את הסיפור, ושזיהיתי אותו. וזה באמת היה הוא. עם אשתו - זאב רווח