חנה ארנדט (1906-75) היתה אחת ההוגות החשובות של המאה ה-20, מתלמידותיו ומאהבותיו של הפילוסוף הנאצי מרטין היידגר. פילוסופית יהודיה-גרמניה שנמלטה בעור שיניה מן המשטר הנאצי ומצאה עם בעלה מקלט בארה"ב, נשכרה חנה ארנדט ע"י כתב העת היוקרתי "הניו יורקר" כמי שתסקר עבורם את משפט אייכמן בירושלים של 1961. אייכמן, אחד הברגים החשובים במכונת ההשמדה הנאצית, התגלה במשפט לא רק כטכנוקרט יעיל אלא כאדם הכי לא מבריק והכי בינוני שאפשר. מרגרטה פון טרוטה, מחשובות היוצרות של הקולנוע הגרמני החדש, חתומה בין היתר על סרטים דוגמת "ההתעוררות השנייה של כריסטה קלאגס", "אחיות" ו"רוזה לוקסמבורג", משרטטת דיוקן אישי והיסטורי ומתמקדת בארבע השנים החשובות ביותר בחייה של ארנדט, שנים סוערות שנעו סביב משפט אייכמן שבעקבותיו טבעה את המונח הבלתי נשכח "הבנאליות של הרוע".