תמיד יש מחר

קליפורד גרובס הוא יצרן צעצועים מצליח, אך במשפחתו הוא אינו זוכה לתשומת לב – לא מאשתו ולא מילדיו. יום אחד מתדפקת על דלתו נורמה מילר וייל. לפני עשרים שנה עבדה אצלו, עכשיו היא כבר מעצבת מצליחה שרק רצתה לראות מה קורה איתו. נו, כבר ברור איך זה ממשיך. במערכה הראשונה של הסרט, סירק מניח די בגסות את חומרי העלילה: עיצוב הדמויות, המתחים, "המפגש המקרי" בין גיבוריו. אבל אחרי כן, הוא מנווט במיומנות ובעדינות את הכוחות שמפעילים אותם, את הרגשות, החיבוטים, התשוקה, היסורים, וכרגיל אצלו הוא עושה זאת בשילוב של רגש ואירוניה. זהו מין פרק סיום ליחסים בין ברברה סטנוויק ופרד מקמארי אחרי "נזכור את הלילה" ו"ביטוח חיים כפול" – יחסים שתמיד מסתיימים בהחמצה. כאן, כשהם בעשור החמישי לחייהם, התשוקה מפנה את מקומה למלנכוליה על מה שאבד והשלמה עם מה שנותר.