אמילי

על ערש דווי, בגיל שלושים, אמילי ברונטה נשאלת בידי אחותה שרלוט על ההשראה לרומן "אנקת גבהים" – יצירת המופת המסתורית שהותירה אמילי אחריה. מכאן חוזרת העלילה לנקודות מפתח בחייה של אמילי – החיים ביורקשייר, מותה אמה ואחיותיה, הרומן המהוסס עם עוזר הכומר ודרכן נפתח, אולי, חלון אל נפשה החד פעמית. הדיוקן הכמו-ביוגרפי שביימה אודותיה פרנסס אוקונר נשען על היכולת של הקולנוע למסור מצבים נפשיים באמצעים ויזואליים: הנופים, הפנים והדרך שהמצלמה מתבוננת בהם בשילוב של סקרנות ומלנכוליה. "קשה להפריז בעושר החוויה, במקוריות של הסרט, תוך שמירה על קווים של סיפור מעשה קלאסי". (אורין מוריס, הארץ).