שטחי הגבול של גאליציה הפולנית אוכלסו ערב מלה"ע הראשונה ע"י בני שלושה לאומים: פולנים, אוקראינים ויהודים. טאג בעל פונדק כפרי, אוסטריה בלשונם, הוא יהודי מנוסה המאמין כי הגורל רשום בשמים. אל המוסד שלו מתנקזים יהודים נואשים הנמלטים מאימת הקוזאקים ושאר פליטים - בהם גם בארונית אוסטרית והוסאר הונגרי - שהמאורעות ההיסטוריים הגדולים שמטו את השטיח מתחת לרגליהם. לו עצמו אין שום כוונה לעזוב לא את המקום, לא את כלתו, לא את נכדתו ולא את המשרתת האוקראינית שהיא גם המאהבת שלו. עבורנו הוא החוט המקשר בין כל הסיפורים והדמויות המאכלסים את סירטו של יז'י קבלרוביץ', המפגין בגלוי את רגשות הגעגוע לעולם היהודי שעד אמצע המאה הקודמת היווה נדבך מרכזי בחייה של פולין. "אוסטריה" הוא שיר אהבה נוסטלגי לעולם ותרבות שאינם ולא יהיו עוד, פרסקו רחב יריעה הבנוי על פרטי פרטים קולנועיים ובתנופת בימוי מרשימה, בהתאם למיטב היכולות ולמגע הפיוטי שהפגין קבלרוביץ' בשלושת העשורים הקודמים של יצירתו. את עיקר המאמץ, בסיוע רבנים, מומחים לתקופה והתיאטרון היידי של וארשה, הוא הקפיד להשקיע בשיחזור מדוקדק של מרכיבי התרבות היהודית - גם פולקלור, אבל לא רק - והעובדה הזו הופכת את "אוסטריה" לסרט חשוב במיוחד גם בעבורנו. (אבינעם חרפק)