עו“ד מילנזי נוסע לטוסקנה לרגל עסקיו. הנוף מצליח לכשפו והוא נקלע לפעילות של קבוצת תיאטרון מקומית, לקולקטיב אגררי ולמשולש אהבים פרוורטי. ממבט ראשון – אולי בגלל הגישה לנופים הפסטורליים – מזכיר הסרט את “קבקבי עץ“ של אולמי אלא שהטאביאנים בוחרים בקצב מהיר יותר, בעלילה מלודרמטית יותר ובמסר פוליטי ישיר יותר. “האחו“ משלב רעיונות גדולים, אידיאליזם מתפורר, מחקר סוציו־פוליטי, מטאפיסיקה ותשוקה על סף היסטריה, בתערובת המזכירה רומן רוסי מן המאה ה־19 או את הקולנוע של רוברטו רוסליני (שבתו מאינגריד ברגמן עושה כאן את תפקידה הקולנועי הראשון).