חומרי הארכיון שלפנינו בהחלט מושכים את העין: סיטואציות מבודחות, נשים זוהרות וגברים נאים ברגעי אוהבים, דימויים עתירי דמיון – והכל תוך הקפדה על הסטנדרט האסתטי. אך מתחת לפני השטח מסתתרת אמת מטרידה: כל הקטעים הופקו בגרמניה בשנים 1933–1945. בעזרת קריינות מלומדת, כמו זו שאפיינה את סרטו הקודם "מקליגרי להיטלר" (2014), רודיגר זוכסלנד מגיש שיעור נדיר על פרק אפל בתולדות הקולנוע הגרמני. הוא מתמקד ביוצרים ובכוכבים שכמעט ואינם מוכרים מחוץ לגרמניה (לבד מלני ריפנשטאל), ומספק תובנות מרתקות על הקשר המסוכן שנרקם בין תעשיית הבידור של הרייך לצמרת הנאצית. הניתוח הקולנועי והמחקר ההיסטורי מצטלבים לכדי דיון מעורר מחשבה: האם התעשייה הזו ביקשה להפיץ אידיאולוגיה, או שמא לספק מפלט ממציאות מזוויעה?