בראשית שנות ה-1960, הזמינו וים וליה ון ליר את היוצר הצרפתי כריס מרקר ליצור סרט תיעודי על ישראל. מרקר התבונן על המדינה ושאל שאלות מתוך הבנתו כי המאבק המכריע של ישראל אינו המאבק על עצם קיומה, אלא מאבק על גיבוש זהותה הרוחנית והתרבותית. מה משמעותם של סמלים בחיינו? מהו זיכרון קולקטיבי? מהם הגבולות בין המרחב הפרטי לציבורי? הסרט זכה בדב הזהב לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 1961.
העותק הדיגיטלי המשחוזר של הסרט "הצד השלישי למטבע" הופק ע"י ארכיון הישראלי לסרטים סינמטק ירושלים בשיתוף פעולה עם השותף הצרפתי להפקת הסרט "Argos films", וארכיון הסרטים הצרפתי CNC. חומרי המקור של הסרט המופקדים בארכיון הם שהיוו את הבסיס להפקת הרסטורציה בשלוש שפות, עברית, צרפתית, ואנגלית.
