סגור
לתכנית החודשית

שְׁחִיתוּת. לאונרדו שאשא והוקעת הכוח

תכנית סרטים לרגל 100 שנה להולדת הסופר האיטלקי

באמצעות הרומנים הקצרים והחדים פרי עטו – במיוחד ״יומה של הלילית״ (1961, 1988 בעברית) ו-״לכל אחד כמידה המגיעה לו״ (1966) – הוקיע שאשא את שחיתותו של המעמד הפוליטי העושה יחד אחת עם המאפיה ועם עולם הפשע ככלל על מנת לשמור על זכויות היתר שלו ולהרחיבן. נושא הכוח המושחת החותר תחת שלטון העם, אותו העלה שאשא בבהירות רבה, נתן השראה לכמה מהבמאים המכשרים ביותר של תקופתו: דמיאנו דמיאני, אליו פטרי ופרנצ׳סקו רוזי. במאים אלו, בין השאר, הפכו את הרומנים של שאשא לסרטים שנחשבים כיום כיצירות מופת של הקולנוע האיטלקי אחרי מלחמת העולם השניה.

על מנת לחגוג את יום הולדתו המאה של ליאונרדו שאשא ומתוך הוקרה לפועלו הביקורתי, החוג ללימודים רומאניים של האוניברסיטה העברית, המכון האיטלקי לתרבות בתל אביב וסינמטק ירושלים מציעים את סדרת הסרטים שלפנינו, כשעבור חלק מן הסרטים זו הפעם הראשונה שהם מוצגים עם כתוביות בעברית. מן העולם הסיציליאני של ״יומה של הלילית״(1968)  של דמיאנו דמיאני ועד לבו הפועם של הכוח ב-״טודו מודו״(1976)  של אליו פטרי, מציגה הסדרה כמה מהנושאים המרכזיים ביצירותיו של שאשא, דרך הפרשנות – החופשית ביותר לעיתים קרובות – שהקולנוע נתן להם. השאלות שהסרטים הללו מעלים ושמזמינות אותנו חשיבה משותפת הן: האם הכוח משחית תמיד ובהכרח? כיצד יכול אדם אחד ויחיד לעמוד בפני הכוח ולהתנגד לשחיתות?

הקדמה באנגלית מפי ד”ר קיארה קראדונה, האוניברסיטה העברית בירושלים

יומה של הלילית

בימוי: דמיאנו דמיאני
| 108 דקות

בלש  משטרה נשלח ממילאנו לסיציליה כדי לחקור רצח של נהג משאית. החקירה מובילה אותו בין מי שאולי היתה המאהבת של הנהג, לבין הבוס של המאפיה המקומית. אחד הלהיטים הגדולים של הקולנוע האיטלקי בשנות השישים בוחן את הקשר שבין המאפיה למארג החברתי שבתוכו היא פועלת.

לכל אחד לפי חלקו

בימוי: אליו פטרי
| 99 דקות

כאשר שני אנשים נרצחים באמצע מסע צייד, מחליט פרופסור לורנה האידיליסט לחקור את המקרה. אליו פטרי, על בסיס הרומן של לאונרדו שאשא, עוסק בתפקידה של המאפיה בחברה האיטלקית והאופן שבו המוסדות החברתיים השונים מייצרים את הקודים הסמויים המנהלים את החיים.

גוויות מפוארות

בימוי: פראנצ'סקו רוזי
| 120 דקות

בלש משטרה מתחיל לחקור את רציחתם של מספר שופטים בבית המשפט העליון. ככל שהוא מושך יותר חוטים הוא מתחיל לחשוד שמדובר בקנוניה בסדר גודל לאומי שמערבת גורמים במערכת הפוליטית. בשיא המתח הפוליטי של שנות השבעים, עיבד פרנצ'סקו רוזי את הרומן הקונספירטיבי של לאונרדו שאשא והתוצאה היא פילם נואר פוליטי.

הקדמה באנגלית מפי ד”ר קיארה קראדונה, האוניברסיטה העברית בירושלים

טודו מודו (בדרך זו או אחרת)

בימוי: אליו פטרי
| 132 דקות

בזמן שבחוץ משתוללת מגפה, מנהיגי איטליה מסתתרים בבונקר במעין סוג של חופשה רוחנית. הם אמורים להרהר על תאוות הבצע שלהם אך האידיליה מופרת מהר כשמתברר שכל אחד מהם זומם וחותר תחת האחר במטרה להישאר בשלטון. ואז הרציחות המסתוריות מתחילות... סאטירה על רוחניות ושחיתות פוליטית.