גוויות מפוארות

בלש משטרה מתחיל לחקור את רציחתם של מספר שופטים בבית המשפט העליון. ככל שהוא מושך יותר חוטים הוא מתחיל לחשוד שמדובר בקנוניה בסדר גודל לאומי שמערבת גורמים במערכת הפוליטית. בשיא המתח הפוליטי של שנות השבעים, עיבד פרנצ'סקו רוזי את הרומן הקונספירטיבי של לאונרדו שאשא למסך. רוזי, שהתחיל את קריירת הבימוי בגישה ריאליסטית למדי, מעצב כאן יחד עם הצלם פסקולינו דה סנטיס, עולם שבו מסדרונות הכוח הוא יותר מאשר דימוי. למצלמה ולאתרי הצילום יש תפקיד מפתח ביצירת האווירה ובהנכחת העבר האיטלקי הקלאסי כקונטרסט להווה שמצטברים לכדי "פילם נואר פוליטי" (ג'ף אנדרוס, פסטיבל לונדון). אנסמבל שחקנים מפואר למדי מלווה את הסרט אך עיקר כוחו הוא הנוכחות השקטה והכריזמטית של ונטורה בתפקיד הראשי.