העשור השני במאה ה-21 הסתיים. בכדי לסכם אותו, ניסינו להמנע מרשימת הסרטים הטובים ביותר ובמקומה ניסינו להצביע על יוצרי ויוצרות הקולנוע שפרצו בעשור המסתיים כקולות חדשים, רעננים ומשפיעים.
כמו בכל תהליך בחירה, גם רשימת הנבחרים הזו, שגובשה על ידי אנשי התוכן של סינמטק ירושלים וסינמטק תל אביב, היא שרירותית וסובייקטיבית במידת מה, ובוודאי ניתן להתווכח על היוצרים שנכללים או אינם נכללים בה.
אבל זה לא הענין.
הענין הוא שזה היה עשור די דרמטי עבור הקולנוע. בתחילתו הופסק למעשה השימוש בחומר הגלם ששימש את הקולנוע במשך למעלה ממאה שנה – הפילם. הקולנוע הפך למוצר דיגיטלי, לקובץ שעלות היצור הסופית שלו זולה ונוחה למשלוח והעברה. לכאורה זו התפתחות שאמורה להקל על סרטים קטנים אך למעשה עובדה זו מאפשרת לרשתות בתי הקולנוע להציע יותר מסכים לפחות סרטים ולצמצם את המגוון.
לא הרבה אחר כך, שירות הסטרימינג של נטפליקס פרץ והפך את הצפיה בטלוויזיה, ובעיקר את צפית הבולמוס לחוויה החשובה והמדוברת. בהיסטוריה של הקולנוע מעבר של יוצרים לטלויזיה תמיד היה סוג של התפשרות, ואילו ההזדמנות לעבוד בקולנוע היתה עליית מדרגה. אבל בעשור הזה קרה דבר הפוך: היוצרים הנחשבים (מרטין סקורסזה, האחים כהן ואחרים) הלכו לכסף ולאפשרויות האדירות של הטלויזיה, שגילתה לפתע שהיא יכולה לתת לאמנות הסיפור האודיוויזואלי מימד חדש. כדי לשמור על כוחו הקולנוע נאלץ להמציא חוויות חדשות: מצד אחד ספקטקלים כמו סדרת "הנוקמים". ומן הצד האחר ההצלחה נמצאה בסרטי תעודה על גיבורים מהחיים – וגם כאן הוא נמצא בתחרות עזה עם נטפליקס ודומותיה.
רשימת קולות העשור שבחרנו נוגעת בשולי הדרמה הזו. כמה מהשמות המוזכרים לקחו חלק בהתפתחויות המשמעתיות האלו, חלקם כיכבו בסצינת הפסטיבלים והקולנוע האיכותי וחלקם הגיעו לפסגת הוליווד. בסופו של העשור ניצב הקולנוע בפני רגע של מפנה שעומד להפוך את העשור שלפנינו למעניין ומעורר סקרנות. נפגש עוד עשר שנים ברשימת הנבחרים של העשור הבא.
