תחת הכותרת "סרטים שנשכחו" יוזם מכון גתה ישראל בשיתוף הסינמטקים בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובחולון סדרת סרטים גרמניים שמסיבות שונות לא זכו להצלחה שהיו ראויים לה. מדובר בטאבו בעניינים מסוימים, באפליה חברתית או בכללים אמנותיים שהובילו לכישלונם של הסרטים באותה תקופה אך בד בבד גם להיותם חלוצים בתחומם. כך למשל כבר בשנת 1919 עסק ריכארד אוסוולאד בסרטו "שונה מהאחרים" בנושא ההומוסקסואליות. "אבוד", סרטו העלילתי היחיד של פטר לורה ו"טיול גברים", סרטו של וולפגנג שטאודטה, הופקו לאחר מלחמת העולם השנייה. הם כיוונו את חיצם נגד חברה שעדיין הייתה נתונה, במידה רבה, להשפעת הנאציזם ובשל כך לא הייתה מסוגלת להעריך את הסרטים הללו. רק בשנות השבעים עלה בידן של במאיות דוגמת הלמה סנדרס-ברהאמס לעשות סרטים בעקביות נגד מערכת הנשלטת בידי גברים עד ימינו אנו. רולנד קליק ("דדלוק") סירב במודע לעשות קולנוע עצמאי בשנות השבעים וכך הוא נוחת בשוליים בדומה לטטיאנה טוראנסקי שחווה זאת כיום, אך דווקא מהכיוון השני, סרטה "אישה גמישה" משנת 2015 לא הפך לשובר קופות משום שהוא עצמאי מדי. בין הסרטים שיוקרנו נמצא ניתוחים פסיכולוגיים רגישים, גרוטסקות צורמות, מותחנים מגניבים ודרמות ביקורתיות. מדובר במגוון רחב של סרטים ויש רק שני מאפיינים המשותפים לכולם: החזון האמנותי הגדול מצד אחד והכישלון המסחרי הגדול מצד שני.
כל האחרים
בימוי: מארן אדה
| 124 דקות
זוג צעיר, יוצאים לחופשה בסרדיניה. אחרי שהם נפגשים עם עוד זוג, מישהו שכריס מכיר עוד מימי לימודיו, צעירים בטוחים בעצמם הנמצאים במעלה סולם ההצלחה החברתית, נִבעים בקיעים בביחד.
